Sefer HaNer Berakhot 41a – ספר הנר ברכות מא.‏ – Shas HaMeforash

בִּשְׁלָמָא למ״דלְמַאן דְּאָמַר תַּמְרֵי דְזִיקָא, הַיְינוּ דְּהָכָא קָרֵי לַהּ ״נוֹבְלוֹת״ סְתָמָא, וְהָתָם קָרֵי לַהּ ״תְּמָרָה״, אֶלָּא למ״דלְמַאן דְּאָמַר בּוּשְׁלֵי כַמְרָא, נִיתְנֵי אִידֵּי וְאִידֵּי ״נוֹבְלוֹת תְּמָרָה״, אוֹ אִידֵּי וְאִידֵּי ״נוֹבְלוֹת״ סְתָמָא. קַשְׁיָא.: הָיוּ לְפָנָיו מִינִין הַרְבֵּה כוּ׳.: אָמַר עוּלָּא: מַחֲלוֹקֶת בְּשֶׁבִּרְכוֹתֵיהֶן שָׁווֹת, ^אדְּרַבִּי יְהוּדָה סָבַר מִין שִׁבְעָה עָדִיף, וְרַבָּנַן סָבְרִי מִין חָבִיב עָדִיף. אֲבָל ^בבְּשֶׁאֵין בִּרְכוֹתֵיהֶן שָׁווֹת – ד״הדִּבְרֵי הַכֹּל מְבָרֵךְ עַל זֶה, וְחוֹזֵר וּמְבָרֵךְ עַל זֶה. מֵיתִיבִי: הָיוּ לְפָנָיו צְנוֹן וְזַיִת – מְבָרֵךְ עַל הַצְּנוֹן וּפוֹטֵר אֶת הַזַּיִת! הב״עהָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּשֶׁהַצְּנוֹן עִיקָּר. אִי הָכִי, אֵימָא סֵיפָא: ר׳רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מְבָרֵךְ עַל הַזַּיִת, שֶׁהַזַּיִת מִמִּין שִׁבְעָה. לֵית לֵיהּ לר׳לְרַבִּי יְהוּדָה, הָא דִּתְנַן: כׇּל שֶׁהוּא עִיקָּר וְעִמּוֹ טְפֵלָה – מְבָרֵךְ עַל הָעִיקָּר וּפוֹטֵר אֶת הַטְּפֵלָה? וְכִי תֵּימָא: ה״נהָכִי נָמֵי דְּלֵית לֵיהּ, וְהָתַנְיָא: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם מֵחֲמַת צְנוֹן בָּא הַזַּיִת – מְבָרֵךְ עַל הַצְּנוֹן וּפוֹטֵר אֶת הַזַּיִת. לְעוֹלָם בִּצְנוֹן עִיקָּר עָסְקִינַן, וְכִי פְּלִיגִי רַבִּי יְהוּדָה וְרַבָּנַן – בְּמִילְּתָא אַחֲרִיתִי פְּלִיגִי, וְחַסּוֹרֵי מְחַסְּרָא, וְהָכִי קָתָנֵי: הָיוּ לְפָנָיו צְנוֹן וְזַיִת – מְבָרֵךְ עַל הַצְּנוֹן וּפוֹטֵר אֶת הַזַּיִת. בד״אבַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – כְּשֶׁהַצְּנוֹן עִיקָּר, אֲבָל אֵין הַצְּנוֹן עִיקָּר – ד״הדִּבְרֵי הַכֹּל מְבָרֵךְ עַל זֶה וְחוֹזֵר וּמְבָרֵךְ עַל זֶה. וּשְׁנֵי מִינִין בְּעָלְמָא שֶׁבִּרְכוֹתֵיהֶן שָׁווֹת – מְבָרֵךְ עַל אֵיזֶה מֵהֶן שֶׁיִּרְצֶה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מְבָרֵךְ עַל הַזַּיִת, שֶׁהַזַּיִת מִמִּין שִׁבְעָה. פְּלִיגִי בַּהּ רַבִּי אַמֵּי וְרַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא. חַד אָמַר: מַחֲלוֹקֶת בְּשֶׁבִּרְכוֹתֵיהֶן שָׁווֹת, דְּרַבִּי יְהוּדָה סָבַר מִין שִׁבְעָה עָדִיף, וְרַבָּנַן סָבְרִי מִין חָבִיב עָדִיף. אֲבָל בְּשֶׁאֵין בִּרְכוֹתֵיהֶן שָׁווֹת – דִּבְרֵי הַכֹּל מְבָרֵךְ עַל זֶה וְחוֹזֵר וּמְבָרֵךְ עַל זֶה. וְחַד אָמַר: אַף בְּשֶׁאֵין בִּרְכוֹתֵיהֶן שָׁווֹת נָמֵי מַחֲלוֹקֶת. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר בְּשֶׁבִּרְכוֹתֵיהֶן שָׁווֹת מַחֲלוֹקֶת – שַׁפִּיר, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר בְּשֶׁאֵין בִּרְכוֹתֵיהֶן שָׁווֹת פְּלִיגִי, בְּמַאי פְּלִיגִי! א״ראָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: לְהַקְדִּים. דְּאָמַר רַב יוֹסֵף וְאִיתֵּימָא רַבִּי יִצְחָק: ^גכׇּל הַמּוּקְדָּם בְּפָסוּק זֶה, מוּקְדָּם לִבְרָכָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעוֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ״ (דברים ח׳:ח׳). וּפְלִיגָא דְּרַבִּי חָנָן. דא״רדְּאָמַר רַבִּי חָנָן: כׇּל הַפָּסוּק כּוּלּוֹ לְשִׁיעוּרִין נֶאֱמַר. ״חִטָּה״, דִּתְנַן: ^דהַנִּכְנָס לַבַּיִת הַמְנוּגָּע, וְכֵלָיו עַל כְּתֵפָיו, וְסַנְדָּלָיו וְטַבְּעוֹתָיו בְּיָדָיו – הוּא וָהֵן טְמֵאִין מִיָּד. ^ההָיָה לָבוּשׁ כֵּלָיו, וְסַנְדָּלָיו בְּרַגְלָיו, וְטַבְּעוֹתָיו בְּאֶצְבְּעוֹתָיו – הוּא טָמֵא מִיָּד, וְהֵן טְהוֹרִין עַד שֶׁיִּשְׁהֶא בִּכְדֵי אֲכִילַת פְּרָס. פַּת חִטִּין וְלֹא פַּת שְׂעוֹרִין, מֵיסֵב וְאוֹכְלָן בְּלִפְתָּן. שְׂעוֹרָה דִּתְנַן: ^ועֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה מְטַמֵּא בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא בְּאֹהֶל. ^ז״גֶּפֶן״, כְּדֵי רְבִיעִית יַיִן לְנָזִיר. ״תְּאֵנָה״, ^חכִּגְרוֹגֶרֶת לְהוֹצָאַת שַׁבָּת. ״רִמּוֹן״, כְּדִתְנַן: ^טכׇּל כְּלֵי בַּעֲלֵי בָתִּיםמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות ברכות ח׳:י״ג
סמ״ג מצוות עשה כ״ז
טור אורח חיים רי״א:א׳
שולחן ערוך אורח חיים רי״א:א׳

^ב רמב״ם הלכות ברכות ח׳:י״ג
סמ״ג מצוות עשה כ״ז
טור אורח חיים רי״א:א׳
שולחן ערוך אורח חיים רי״א:א׳

^ג רמב״ם הלכות ברכות ח׳:י״ג
סמ״ג מצוות עשה כ״ז
טור אורח חיים רי״א:ד׳
שולחן ערוך אורח חיים רי״א:ד׳

^ד רמב״ם הלכות טומאת צרעת ט״ז:ז׳

^ה רמב״ם הלכות טומאת צרעת ט״ז:ו׳

^ו רמב״ם הלכות טומאת מת ג׳:ב׳

^ז רמב״ם הלכות נזירות ה׳:ב׳
סמ״ג מצוות לא תעשה ר״נ

^ח רמב״ם הלכות שבת י״ח:א׳

^ט רמב״ם הלכות כלים ו׳:ב׳

E/ע

הערותNotes

אמר עולא^א מחלוקת בשברכותיהן שוות – כגון אתרוג וענבים, אבל אין ברכותיהן שוות כגון צנון וזית שאין בהן עיקר ותפילה, דברי הכל שאין אחד מהן נפטר בברכת חבירו (אלא) [ולא] מין שבעה פוטר זולתו ולא חביב פוטר זולתו. אלא מברך על זה וחוזר ומברך על זה.⁠^ב
אמר עולא מחלוקת בשברכותיהן שוות – כגון אתרוג וזית^ג – רבסז״ל: פיר׳ אע״ג דאתרוג לאו ממין שבעה הוא. כל המוקדם בפיסוק זה הוא קודם, ארץ חטה ושערה וג׳ – רבסז״ל: פיר׳ שאם באו לפניו ענבים ותאנים מברך על הענבים. רבי׳ האיי ז״ל:⁠^ד הני (מין) [מילי] דליכא חביב אלא תרויהו שוי בעיניה ואי אית ליה חביב עליו מברך.מהדורת הרב מאיר דוד בן-שם, ירושלים תשי"ח, באדיבות משפחת המהדיר (כל הזכויות שמורות)

הערות

^א הוא המשך פירה״ג.

^ב כעי״ז ברשב״א בשם רה״ג והוסיף: ״ומדלא פירש עולא איזה מהם קודם בשאין ברכותיהם שוות ש״מ דאין הקפדה בהקדמתן אלא חביב עדיף לכו״ע״. וכ״כ תוס׳ הרא״ש והרי״ח בשם ר׳ שמעיה בשם רה״ג, וראה אוצה״ג הפי׳ עמ׳ 57 ופיר״ח עמ׳ 49.

^ג לשון הרי״ף כאן.

^ד כ״ה בחי׳ הרשב״א בשמו, באורך. וראה אוצה״ג שם.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון